החלטה בתיק בש"א 160668/06

לפני בקשה להפסקה או למחיקת תביעה לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 (להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי").

בקשה זו הוגשה בהתייחס לתובענה לפירוק שיתוף במקרקעין שהוגשה על ידי המבקשת ביום 25.5.03. לפי האמור בתובענה, התובעת והנתבעים (משיבים 1 - 20 בבקשה זו) הם בעלים במשותף בחלקים בלתי מסוימים במקרקעין הידועים כגוש 6630 חלקה 775 בתל אביב. על מנת לסבר את האוזן יצוין כי מדובר באזור "רמת אביב החדשה".

המבקשת טענה במסגרת כתב התביעה כי לא ניתן לפרק את השיתוף בדרך של חלוקה בעין ויש לפרקו בדרך של מכירת יתרת הזכויות למרבה במחיר או להתמחר בין הצדדים, כאשר מי מהצדדים ירכוש את חלקו של האחר לפי המרבה במחיר. עוד ציינה המבקשת בתביעה כי נוהל מו"מ ממושך עם הנתבעים 1 - 19 אולם זה לא הגיע לכלל הסכם.

הנתבעים השונים הגישו כתבי הגנה ובתיק נוהלו כחמישה קדמי משפט בהם, בין השאר, נמחק נתבע שצוין בכפל, ניתנו הוראות לענין המצאת צווי ירושה או צווי קיום צוואה, ניתנו הוראות לפעולה לרישום זכויות ברשם המקרקעין וכדומה.

באחד מקדמי המשפט, מיום 4.12.05, ציינה כב' השופטת ניב כי טרם הוסרו מכשולים לרישום זכויות של בעלי הזכויות וכי לבקשת הצדדים בית המשפט איננו ממנה עדיין שמאי שכן, יתכן שפרק הזמן שיחלוף יגרום לכך שהשומה שתנתן לא תשקף את מחירי השוק המעודכנים.

ביום 27.3.06 נערך קדם משפט נוסף לפני כב' השופטת ניב. רבים טיעוני הצדדים בענין המשמעויות שיש לתת לאמור בפרוטוקול אותו דיון. כמו כן, אחת מיורשות הנתבעת 11, הגב' סלס, סבורה שטענותיה וטענות אחיה נשמטו לחלוטין מהפרוטוקול והיא פרטה את הדבר בהרחבה במסמך שהגישה לבית המשפט ביום 6.4.06 (לפי החלטת כב' השופטת ניב, מיום 9.4.06, יצורפו טענות הגב' סלס לפרוטוקול).

ישיבת 27.3.06 הסתיימה בהחלטה כדלקמן:

"הצדדים מסכימים לקיים התמחרות לפיה התובעת תמכור או תרכוש את חלקיהם של יתר הנתבעים. מוסכם כי תערך התמחרות בחסות בית המשפט כאשר כל צד יצטרך להפקיד 10% מסכום הצעתו הראשונית בדרך של מזומן או ערבות בנקאית".

עוד יצוין כי בית המשפט קבע את ההתמחרות ליום 25.4.06 בשעה 13:00 וכן, כי המבקשת, היא התובעת, הודיעה כי תגיש מחיר פתיחה להתמחרות בתוך 10 ימים (עמ' 9 ש' 26 לפרוטוקול 27.6.06).

כבר צוין לעיל כי גב' סלס הגישה בסמוך לאחר הדיון מיום 27.3.06 בקשה לתיקון פרוטוקול. בין שאר הדברים האמורים באותה בקשה, אין לבצע את ההתמחרות בסכום הנמוך מ - 16,560,000 דולר ארה"ב. יאמר מיד כי מתוך עמדה זו ברור שגב' סלס (ואחיה, שהוא יורש נוסף של הנתבעת מס' 11) אינם מסכימים להתמחרות בתנאים (או העדרם) של החלטת 27.3.06. בית המשפט, בהחלטתו מיום 9.4.06, ציין אמנם כי אין בטענות גב' סלס ואחיה כדי לשנות מן ההחלטה על ההתמחרות, וכי המבקשים יוכלו, לאחר שיקבעו הזוכים, להצטרף לעסקת הקומבינציה או לקבל חלקם במזומנים אולם, דומה כי החלטה זו איננה מתייחסת לתנאי ה"רצפה" אותו העלתה גב' סלס אלא לעתירות נוספות שציינה בעתירתה.

גם בטענות שהגישה גב' סלס לדיון של יום 25.4.06 נכתב כי אינה מסכימה להתמחרות על חלקה במקרקעין. גב' סלס ואחיה דורשים וחוזרים ודורשים לקדם הליכי קומבינציה בלבד. לפי שהחלטת בית המשפט מיום 27.3.06 כולל את האפשרות של מכירת חלקה של התובעת או רכישתה את חלקי כל יתר הנתבעים, ולא חלק מהם בלבד, נראה כי לא נמצאת בפני בית המשפט הסכמה אמיתית לקיום התמחרות שיש בה כדי להביא לפירוק שיתוף במקרקעין.

ביום 4.4.06 הוגשה בקשה של המשיבות 21 ו - 22 כאן, להצטרף כנתבעות בתיק העיקרי. בקשת הצרוף הוגשה בהסכמת הנתבעים 1 - 19 וללא הסכמתם של יורשי הנתבעת 11. המבקשות בבקשת הצרוף טענו שלאחרונה התגבש מו"מ בינן לבין מרבית בעלי הזכויות במקרקעין לשם הקמת פרוייקט בניה, כפועל יוצא מכך, תרשם כעת לטובת המבקשות הערת אזהרה על התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין והן עצמן כעת "בעלות זכויות במקרקעין" (סעיף 7 לבקשה) ורוב בעלי הזכויות מסכימים כי הן תשתתפנה בהתמחרות לרכישת יתרת הזכויות.

ביום 9.4.06 הורה בית המשפט (כב' השופטת ניב) כי מתוך תוכנה של הבקשה, הרי הוא נעתר למבוקש ללא צורך בקבלת תגובה.

במקביל, הוגשה תגובה של התובעת אשר התנגדה לצרוף ואף עמדה על זכותה לחקור את המצהיר התומך בבקשה.

יצוין כי על פניו היה מקום לקבל את עמדת התובעת לצרוף נתבעות נוספות בהליך וכי קיים קושי בקיומה של החלטה בנושא כה משמעותי כאשר היא ניתנת ללא קבלת תגובת פותח ההליך והצד הרלבנטי המרכזי לו.

ביום 23.4.06 הוגשה העתירה נשוא החלטה זו להפסקתה של התובענה.

המבקשת, התובעת, טוענת כי ההחלטות שנתקבלו לאחר ישיבת 27.3.06 שגויות וכן מונעות בפועל קיום התמחרות הוגנת. התובעת טוענת כי מצב הדברים החדש שנוצר אינו מוסכם עליה, כי לאחר החלטת 9.4.06 בענין צרוף משיבות 21 ו - 22 היה, לכל הפחות, מקום להורות על הגשת כתב הגנה של הנתבעות החדשות וכן, לאפשר לתובעת למצות הליך ערעורי. התובעת מוסיפה וטוענת שהואיל ומצב הדברים העובדתי בענין ההסכם הנטען שבין המשיבות 21 ו - 22 לבין משיבים אחרים לא הובהר בחקירתו של המצהיר ובכלל. קיימת אי ודאות לגבי היריבות למול התובעת ולשאלת ההתמחרות.

התובעת סבורה שהפסקת תובענה הינה פריבילגיה של תובע וכי במצב הדברים שנוצר לא נותרה לה כל ברירה אלא לחזור בה מהתביעה. לפי שטרם החלו בתובענה הליכי הוכחות, ולפי שהמשיבות 21 ו - 22 אף לא הגישו כתב הגנה ולא נגרמו להן הוצאות, מבקשת התובעת אף שלא לחייבה בהוצאות משפט. בענין הוצאות אלו הוסיפה התובעת וטענה באריכות בדיון שהתקיים ביום 25.4.06. טיעוני התובעת התייחסו, בין השאר, לשאלת תום לבם של הצדדים והתנהלותם בהליכים עד כה, הכל כמפורט בפרוטוקול.

המשיבים מצדם מתנגדים מכל וכל להפסקתה של התובענה. לשיטתם, זהו מקרה קלאסי בו על בית משפט להפעיל את שיקול דעתו ולאכוף על תובע את ההמשך. הם סבורים שהתובעת פתחה בהליכים מלכתחילה תוך שימוש לרעה בבית המשפט על מנת ליצור לעצמה יתרונות כלכליים ולשנות הסכמות שהלכו והתגבשו בין הצדדים והנה, כאשר מסתבר לה שקיימים גורמים המשנים את האיזון כנגדה וכי לא יעלה בידה להשיג את המטרה שהציבה לה בתביעה, היא מבקשת להפסיק את ההליך וזאת אין לאפשר. עוד טוענים המשיבים כי למעשה התובעת מנסה לעקוף את החלטת ההתמחרות בדרך דיונית בפני אותה ערכאה עצמה, בעוד הדרך שיש ללכת בה היא הגשת השגה לבית המשפט של הערעור. הוסיפו המשיבים וטענו באריכות טיעונים שונים בענין תום לבה של התובעת. הכל כמפורט בפרוטוקול ישיבת 25.4.06 כמו גם בתגובה שהוגשה מטעם המשיבות 21 ו - 22 בכתב, עובר לדיון.